המון דברים קרו ב-48 השעות מאז ההפסד של ההוקס במשחק משחק 3 לבאקס, צרפת עפו מטורניר היורו בפנדלים, הנשיא ריבלין בא לבקר את ביידן בבית הלבן ואפילו סקוטי פיפן החליט להתחיל לטנף על פיל ג'קסון ומייקל ג'ורדן, אבל את העיר אטלנטה העסיק רק דבר אחד! הקרסול של טריי יאנג… לא צריך להיות גאון גדול בשביל להבין שבלי טריי יאנג להוקס יהיה קשה מאד לנצח את המשחק היום, אז גם הפעם יצאתי מוקדם והגעתי לאולם לראות במו עיני אם הקוסם הקטן יצליח להתגבר על הפציעה בקרסול ויעלה לחימום בשאיפה לשחק.

כבוד לסמלים – ממש בכניסה לאולם, כמו כל איצטדיון שמכבד את עצמו, נמצא הפסל של הסמל הכי גדול של אטלנטה, דומיניק וילקינס. הזכרתי לכם בכתבה הקודמת שעדיין מוכרים חולצות שלו, דומיניק גם מונצח מחוץ לאולם וגם מפרשן את משחקי הבית בטלוויזיה המקומית, עוד נחזור אליו בהמשך.

נכנסתי לאולם בדיוק שעתיים וחצי לפני המשחק, יש משהו מאד מרגיע בלבוא לאולם כל כך גדול שהכל כל כך שקט. הדבר הראשון שמבחינים בו הוא ששוב פעם על כל מושב יש חולצה ואני רק חושב לעצמי כמה זמן לוקח לשים חולצה על כל כסא באיצטדיון של 21,000 מקומות, נראה לי שזה מסוג הדברים שרק ישראלים חושבים עליהם.

חדר עיתונאים – חלק מהקוראים שאלו אותי אחרי הכתבה של משחק 3 מה קורה בחדר עיתונאים. אני חייב להגיד שמנחם לס הכין אותי לחוויה קולינרית, סטייקים, שתייה כיד המלך ואווירה של הכל כלול בקנקון. איזו חוויה ואיזה נעליים, בגלל הקורונה אתה מקבל סנדביץ' בקופסא עם תפוח רקוב ושקית תפוצ'יפס, אמרתי תודה אבל לא תודה וניגשתי לראות מה יש לאכול בדוכנים ופה חיכתה לי הפתעה אמיתית.

דוכני האוכל – בדרך כלל כשחושבים על אוכל באיצטדיון חושבים על נקניקיות בשקל והמבורגרים יבשים. בתור אחד שהלך למשחקי כדורגל באורווה בפתח תקווה וזוכר מה זה אוכל של איצטדיון, אני חייב להגיד שממש נחמד להגיע לאולם כדורסל שמרגיש כאילו נכנסת לבר בתל אביב, האוכל ברמה גבוהה, לא יקר, ואפילו יש אחד פלוס אחד על האלכוהול, זה ללא ספק שינוי מרענן שאיצטדיונים בארצות הברית הפנימו, אנשים רוצים לבוא לא רק לראות משחק אלא לקבל חוויה שונה, שאפו.

חימום – אז כמו שאמרתי, הדבר הכי מעניין בחימום היה האם טריי יאנג יעלה להתחמם. ראשון עלה קאם רדיש, כנראה שגם הוא ידע שהוא הולך לתת משחק גדול, אחריו עלה יאניס. קודם כל יאניס במציאות זה הר אדם, האיש בנוי כמו מקרר, כולו שרירים, אבל עם זריקה רכה. את מחצית החימום הוא העביר בזריקות עונשין, בפלייאוף האחרון אוהדי הקבוצה היריבה התחילו לספור לו את מספר השניות שלוקח לו לשחרר את הזריקה, כמעט תמיד זה מגיע ל-12-13 שניות אבל השופטים בדרך כלל מתעלמים מזה. שני דברים מעניינים מהחימום של יאניס: נכון תמיד רואים את השחקנים מתחממים עם האוזניות האלחוטיות? תמיד חשבתי לעצמי איפה הם שמים את הטלפון? אז מסתבר שהבחור/מאמן כושר שעובד איתו על הזריקות מחזיק לו את הטלפון בכיס שלו, מדי פעם יאניס ניגש אליו, לוקח את הטלפון ומחליף שיר. דבר שני, בסיום החימום יאניס מחלק כיפים לכל נערי הכדורים שהביאו לו את הכדורים בזמן החימום והם תמיד גם ילדים מקומיים, שמתי לב שעוד שחקנים עושים את זה, בשביל נערי הכדורים זה עולם ומלואו, תחשבו מה זה לקבל כיפים משחקני NBA! וגם ממש נחמד לראות סופר סטארים מתנהגים בצורה כזאת צנועה ומכבדים את אלה שעובדים לצידם.

עוד רגע מעניין בחימום היה עם קלינט קפלה, ניגשתי אליו ושאלתי אותו מה הוא חושב על הניצחון של נבחרת שוויץ על צרפת, הוא חייך ואמר שהכל אפשרי בכדורגל. רציתי לשאול אותו איך ההרגשה להיות השוויצרי השני הכי מפורסם בעולם אחרי רוג'ר פדרר אבל הוא כבר חתך להתחיל להתחמם ולעבוד על העונשין שלו.

הצגת שחקנים – המשחק עוד שנייה מתחיל ועדיין אין טריי יאנג באופק. ואז מגיעה ההודעה הרשמית: טריי בחוץ. אתה רואה איך יוצא האוויר לאוהדים. מצד שני, אם יש דבר שיודעים פה לעשות ממש טוב זה להכניס את השחקנים ואת האוהדים לאווירה, זה מתחיל עם ההמנון האמריקאי, אותו שרה זמרת מקומית, כנראה מפורסמת כי כולם צילמו אותה, אין לי מושג מי היא.

ואז התחיל הוידאו של הצגת השחקנים וכל האולם נכנס לאטרף אמיתי. המוזיקה בפול ווליום, אש יוצאת מהתקרה והכרוז נותן את חיקוי שי סידי הכי טוב שלו, פייר אתה לא יכול להישאר אדיש לאנרגיה המדהימה הזו.

סלבס ביציע – כמו כל משחק NBA, גם פה הסלבס יצאו בהמוניהם. ביג בוי מלהקת אאוט קאסט, דיקמבה מוטמבו האגדי, וכמובן דומיניק וילקינס שלא פיספס אף בקשת תמונה! חוץ מזאת שאני ביקשתי כמובן…

המשחק – הא כן היה גם משחק, טריי לא שיחק, יאניס נפצע ברבע השלישי וההוקס ניצחו. אני אחזור לפה ביום שבת למשחק מספר 6, עד אז מאחל לכולכם בשורות טובות ויאללה אטלנטה!